חתולי הרחוב נתונים לסיכונים רבים יותר מחתולים ביתיים, מה שעלול להוביל להתפתחות והידבקות במחלות. וישנן כמה סיבות אפשריות לכך:
- חשיפה לגורמים מזיקים: חתולי רחוב חשופים יותר לזיהומים, רעלים ותאונות. הם גם נמצאים בסיכון מוגבר להידבק במחלות מחתולים אחרים.
- תזונה לקויה: לחתולי רחוב יש לרוב תזונה לא בריאה או מאוזנת שלה הם זקוקים,כמו כן מחסור במקורות מים זמינים.
- חוסר טיפול רפואי:חתולי רחוב לא זוכים לטיפול רפואי מיידי,אם בכלל.
- תנאי מזג האויר: חתולי רחוב חשופים לחום כבד ויכולים לסבול מהתייבשות,כמו כן בחודשי החורף הקרים גורים וחתולים צעירים עלולים להיפגע מפגיעת קור והיפותרמיה.
ריכזנו עבורכם את מחלות החתולים הכי נפוצות שאנו נתקלים בהם בעבודה היומיומית עם חתולי הרחוב שמגיעים אלינו:
1.פאנלויקופניה (חתלתלת)-
היא מחלה קשה, מדבקת ביותר, שפוגעת במשפחת החתוליים, בעיקר בגורים ובחתולים צעירים ונגרמת על ידי נגיף הפרוו החתולי.
הנגיף מועבר בין חתולים בשתי דרכים:בזמן ההריון מהאם לעוברים או דרך הפרשות נגועות (צואה,שתן,ריר,דם)
התקופה הרגישה ביותר להידבקות היא בין 11-16 שבועות ,זהו זמן שבו הגורים עדיין מוגנים באופן חלקי ע"י הנוגדנים שקיבלו מהאם דרך החלב.
עוברים שנדבקו בזמן ההריון-ושרדו, עשויים להיוולד עם נזק מוחי ולסבול ממנו לכל חייהם. עיוורון,תנועות בלתי רצוניות,רעידות ועוד.
הנגיף מתרבה במהירות בתאי המעי. עיקר הנזק נגרם בדופן המעי וגורם לנזק בתהליכי הספיגה והעיכול משם עובר גם אל מחזור הדם ומשם אל מח העצם.
נפגעות שתי מערכות עיקריות: מערכת העיכול והמערכת החיסונית
הפגיעה במח העצם גורמת לפגיעה בייצור כדוריות לבנות (פאנלויקופניה -ספירת תאי דם לבנים נמוכה ביותר)
סימנים קליניים:
- דיכאון
- אפטיה
- הקאות
- אובדן תיאבון
- שלשול מימי ודמי
- חום,
- חוסר יציבות
- דלקת פרקים קשה
- התייבשות
- סימנים נוירולוגים כגון רעידות ותנועות בלתי רצוניות
- בספירת דם:ירידה בספירת התאים הלבנים,הטסיות,ותאי הדם האדומים
טיפול:בד"כ יינתן טיפול תומך,נוזלים ואנטיביוטיקה על מנת להילחם בזיהומים משניים.
מניעה: מומלץ לחסן בחיסון המרובע,המנה הראשונה תינתן בין גיל 6-8 שבועות
נגיף החתלתלת הוא חזק ועמיד מאוד,ועלול להישאר בסביבה בה היה חתול נגוע למשך הרבה שנים.
כדי לחטא את האזור ,יש לשטוף עם אקונומיקה ולמנוע הדבקת חתולים נוספים.
2.מחלות דרכי הנשימה העליונות בחתולים-
יש מגוון מחלות בדרכי הנשימה העליונות אצל חתולים אשר תוקפות את חללי האף והסינוסים,העינים והפה.מחוללי המחלות הללו הם ברוב המקרים הוירוסים:
נגיף הרפס החתול (FHV)
נגיף הקליצי החתול (FCV)
קלמידיוזיס.
והן נפוצות במיוחד אצל חתולים צעירים וגורים בין 8-12 שבועות או אצל חתולים בוגרים עם כשל חיסוני. ההדבקה תיעשה דרך מגע ישר בהפרשות או דרך האוויר.
המחלה תימשך בין 7-10 ימים
סימנים קליניים:
- הפרשות ודלקת בעיניים
- נזלת
- כיבים בפה ובעיניים
- אובדן תיאבון
- אפאטיות
- התייבשות
- עיתים דלקת ריאות,דלקת אוזניים
- התעטשות
- שיעול
- חום
- הקאות
- נשימה בפה פתוח
הטיפול:לרוב יינתן טיפול תומך – ניקוי ההפרשות מהעיניים והאף, הקפדה על אכילה ושתייה, שמירה על מנוחה וסביבה חמימה, טיפול בזיהומים המשניים בעזרת אנטיביוטיקה סיסטמית ומריחת משחה אנטיביוטית בעיניים.
מניעה: מתן חיסון מרובע
חתולים שמחלימים נשארים נשאים של הוירוסים, ותמיד תהיה קיימת סכנת ההתפרצות של המחלה במקרי סטרס.
וירוס קליצ'י מופרש מהחתול באופן רציף ואילו וירוס ההרפס מופרש בחתול נשא במקרים של סטרס.
3.סוכרת
סוכרת בחתולים היא מחלה כרונית שבה הלבלב לא מייצר מספיק אינסולין או שהגוף אינו מגיב לאינסולין כהלכה. אינסולין הוא הורמון שמסייע לסוכר להיכנס לתאים בגוף ולספק להם אנרגיה. כאשר אין מספיק אינסולין או שהגוף אינו מגיב לאינסולין כהלכה, רמת הסוכר בדם עולה לרמות גבוהות מדי.
סוכרת בחתולים היא מחלה נפוצה יחסית, והיא מתרחשת בדרך כלל בחתולים בגיל מבוגר. הגורמים לסוכרת בחתולים אינם ידועים בוודאות, אך ידוע כי היא קשורה לגורמים גנטיים, גיל, השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית.
התסמינים של סוכרת בחתולים כוללים:
- צמא מוגבר
- השתנה מרובה
- אובדן משקל
- תיאבון מוגבר
- עייפות
- אדישות
- ראייה מעורפלת
- דלקות של העור או של דרכי השתן
- התקפים
סכרת תאובחן בבדיקות דם והטיפול כולל בד"כ זריקות אינסולין, תזונה דלת סוכר ופעילות גופנית. עם טיפול מתאים, חתולים סוכרתיים יכולים לחיות חיים ארוכים ובריאים-מה שלא מבשר טובות לגבי חתולי רחוב שהרי מטבע הדברים לא מאובחנים ואין מי שיעניק להם טיפול תומך כזה ויומיומי.
הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להפחית את הסיכון של החתול שלכם לחלות בסוכרת:
- האכילו את החתול שלכם בתזונה בריאה, דלת סוכר ועשירה בחלבון.
- הקפידו על פעילות גופנית קבועה לחתול שלכם.
- הימנע מהאכלת החתול שלכם במזונות מעובדים עתירי סוכר.
- אם החתול שלכם סובל מעודף משקל, עזרו לו לרדת במשקל.
- בדקו את החתול שלכם באופן קבוע אצל הווטרינר.
4.חסימה בדרכי השתן:
חסימת שתן בחתולים היא מצב חירום רפואי שעלול להיות קטלני אם לא מטופל במהירות. חסימה בדרכי השתן מתרחשת כאשר השופכה, הצינור המוביל שתן מהשלפוחית אל מחוץ לגוף, חסום. זה יכול להיגרם על ידי מספר גורמים, כולל:
- אבנים בשתן
- דלקת בדרכי השתן
- גידול בשלפוחית או בשופכה
- טראומה לשופכה
- דחף מופחת לתת שתן
חסימת שתן שכיחה יותר בזכרים מאשר בנקבות, מכיוון שהשופכה שלהם צרה וקצרה יותר. חתולים זכרים בגילאי 2-5 שנים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לחסימת שתן.
הסימנים של חסימת שתן בחתולים כוללים:
- ניסיונות מתמשכים לתת שתן ללא הצלחה לפעמים מלווה ביללות כאב.
- צורך לתת שתן בתדירות גבוהה
- שתן מעורב בדם
- התנהגות חריגה, כגון חבלה עצמית או הסתתרות
- הקאות
- חוסר תיאבון
- דיכאון
- התייבשות
אם אתם מבחינים בשום אחד מהסימנים הללו אצל החתול שלכם, חשוב לקחת אותו לוטרינר מיד. חסימה בדרכי השתן היא מצב חירום שעלול לגרום לנזק לכליות או למוות אם לא מטופלים במהירות
הטיפול בחסימת שתן בחתולים תלוי בסיבה לחסימה. אם החסימה נגרמת על ידי אבנים בשתן,החתול עשוי לקבל תרופות כדי לשבור את האבנים או להסירן בניתוח. אם החסימה נגרמת על ידי דלקת בדרכי השתן, החתול עשוי לקבל אנטיביוטיקה. אם החסימה נגרמת על ידי גידול, החתול עשוי לעבור ניתוח הסרה או לקבל טיפול כימותרפי או קרינתי.
לאחר שהחסימה נפתרה- החתול שלכם עשוי לקבל תרופות כדי לעזור לו להימנע מחסימות עתידיות. אלו עשויים לכלול תרופות כדי להגדיל את כמות השתן שהוא מייצר, תרופות כדי להפחית את הסיכון לדלקת בדרכי השתן או תרופות כדי לשנות את הרכב השתן שלו ואוכל רפואי מיוחד.
חשוב גם לוודא שהחתול שותה כמות מים מספקת כדי לעזור למנוע חסימות עתידיות ע"י מתן גישה חופשית למים טריים והאכלה במזון עשיר בנוזלים.
זיהוי מוקדם של חסימת שתן וקבלת הטיפול הדרוש-תעזור לחתול שלך להימנע מסיבוכים חמורים
5.איידס חתולים-FIV
איידס חתולים הוא מחלה הנגרמת על ידי וירוס ה-FIV, שהוא נגזרת של HIV האנושי. הוא מועבר בין חתולים באמצעות מגע דם, למשל דרך נשיכות או פציעות. איידס חתולים אינו מדבק לבני אדם,
הסימנים הראשונים של איידס חתולים יכולים להופיע בין שבועיים לשנה לאחר ההדבקה.
והם כוללים:
- חום
- ירידה במשקל
- דלקת בלוע וכיבים מכאיבים בזמן האוכל
- ירידה במשקל ואנורקסיה
- דלקת עיניים
- דלקת חניכיים
עם התקדמות המחלה, החתול עלול לפתח זיהומים משניים, כמו לוקמיה, סרטן ולימפומה.
אין תרופה לאיידס חתולים, אך ישנם טיפולים שיכולים לעזור לשפר בהצלחה את איכות חייו של החתול.הטיפול כולל מתן תרופות אנטי-ויראליות, טיפול במחלות משניות והקפדה על תזונה נכונה.
אם אתה חושש שהחתול שלך עלול להיות נגוע באיידס חתולים, חשוב לקחת אותו לווטרינר לבדיקה. הווטרינר יוכל לבצע בדיקת דם כדי לאבחן את המחלה.
ישנם מספר דברים שאתה יכול לעשות כדי למנוע מהחתול שלך להידבק:
- סירוס או עיקור החתול שלך בגיל מוקדם ככל האפשר ולפני שבאים במגע מיני כלשהו.
- הימנע מצירוף חתולים חדשים הביתה שאינם מחוסנים ללא בדיקה וטרינרית ראשונית.
- נסו למנוע את הסכנה של נשיכות בין חתולים.
- הקפידו על ניקיון סביבת החתול שלכם.
6.מחלות פה אצל חתולים:
חתולים הם בעלי חיים נקיים מאוד, אך גם הם עלולים לסבול ממחלות פה,במיוחד חתולי הרחוב.
מחלות פה אצל חתולים יכולות להיגרם ממגוון גורמים, כולל:
- דלקת חניכיים (gingivitis) היא מחלה שפוגעת בחניכיים של החתול.היא יכולה להיות קלה או קשה, והיא יכולה להוביל לבעיות חמורות יותר, כמו דלקת עצם הלסת (osteomyelitis) ואבדן שיניים.
- אבנית (tartar) היא שכבה קשה של סידן ופלואוריד שנוצרת על השיניים של החתול. אבנית יכולה לגרום לדלקת חניכיים ולבעיות אחרות בפה.
- מחלות חניכיים (periodontal disease) היא מחלה חמורה שיכולה להוביל לנזק נרחב לחניכיים ועצמות הלסת. מחלות חניכיים יכולות להיות כרוניות ולהימשך לאורך זמן רב, ואף להוביל למוות.
התסמינים של מחלות פה אצל חתולים יכולים להשתנות בהתאם לחומרת המחלה. התסמינים הנפוצים כוללים:
- ריקבון שיניים
- כיבים על הלשון ובחלל הפה
- ריח רע מהפה
- התנהגות פחות נמרצת
- חוסר תיאבון
- רוק מרובים
- דימום מהפה
- פצעים בפה
- שיניים נטועות
- חניכיים אדומות, נפוחות או דימומיות
הטיפול: תלוי בחומרת המחלה. במקרים קלים, ניתן לטפל באמצעות צחצוח שיניים, שימוש בחומרים אנטיבקטריאליים ונטילת תרופות. במקרים קשים יותר, ייתכן שיהיה צורך בניתוח להסרת אבנית, שיניים נגועות או רקמות נגועות.
מניעה: הדרך הטובה ביותר למנוע מחלות פה אצל חתולים היא מזון יבש שלא נתקע להם בין השיניים וגורמים לנזק מתמשך, ניתן לבצע צחצוח שיניים קבוע. מומלץ לצחצח שיניים לחתול שלכם פעמיים ביום במשך 2 דקות בכל פעם. ניתן להשתמש במברשת שיניים מיוחדת לחתולים ומשחת שיניים לחתולים.
בנוסף לצחצוח שיניים, חשוב להביא את החתול שלכם לבדיקת שיניים אצל הווטרינר לפחות פעם בשנה. הווטרינר יוכל לזהות את כל בעיות השיניים האפשריות בזמן.
כמובן שחתולי רחוב לא זוכים להיבדק אצל וטרינר באופן שנתי ולקבל טיפול.אצלנו ברסקיו-כל חתול שמגיע לעיקור/סירוס-בנוסף לשאר הטיפולים המונעים-מקבל גם בדיקה וטיפול שיניים.ישנם חתולים שמגיעים כשהשיניים שלהם כולן רקובות ומצריכות עקירה.אלו חתולים שסובלים מתת תזונה מכיוון שפעולת הלעיסה מכאיבה להם מאוד ולכן נמנעים מאוכל,ולכן חתול כזה שיוצא מהטיפול אצלנו עם פה בריא ונקי משיניים רקובות חוזר לחיים,ויכול לאכול, לשתות ולחיות בבריאות מלאה.
7.מחלת כליות:
מחלת כליות בחתולים מתחילה כמחלה אקוטית, שהופכת עם הזמן למחלה כרונית, הפוגעת בכליות ונגרמת על ידי נזק מצטבר לרקמת הכליות, מה שמוביל לירידה בתפקודן. המחלה יכולה להיות חריפה, כלומר מתפתחת במהירות, או כרונית, כלומר מתפתחת בהדרגה.
ישנם מספר גורמים שיכולים להוביל למחלת כליות בחתולים, כולל:
- גיל מבוגר: חתולים מבוגרים הם בסיכון מוגבר לחלות
- גזע: חתולים מסוימים, כגון סיאמס וקירסה, הם בסיכון מוגבר לחלות במחלת כליות
- תזונה: תזונה דלה בחלבון או דלה בנוזלים יכולה להעלות את הסיכון
- זיהום: זיהום יכול לגרום לזיהום בכליות, מה שעלול להוביל למחלת כליות.
- תרופות מסוימות: תרופות מסוימות, כגון תרופות נגד סרטן, יכולות להעלות את הסיכון לפגיעה בכליות.
הסימפטומים של מחלת כליות בחתולים יכולים להשתנות בהתאם לחומרת המחלה. הסימפטומים השכיחים כוללים:
- שתייה מוגברת
- השתנה מוגברת
- ירידה בתיאבון
- הקאות
- שלשולים
- ירידה במשקל
- עייפות
- נשימות מהירות
- עצירות
- כאב בצד
אם אתה מזהה אצל החתול שלך אחד או יותר מהסימפטומים הללו, חשוב לקחת אותו לווטרינר לבדיקה.
האבחנה של מחלת כליות בחתולים מתבססת על בדיקות דם ובדיקות שתן. בדיקות הדם יכולות להראות עלייה ברמות של חלבון, אשלגן ופוספט בשתן. בדיקות השתן יכולות להראות עלייה ברמות של חלבון וריכוז נמוך של גלוקוז.
אין תרופה למחלת כליות בחתולים, אך ניתן לטפל בה כדי להאט את התקדמות המחלה ולשפר את איכות החיים של החתול. הטיפול במחלת כליות בחתולים כולל:
- דיאטה מיוחדת לחתולים עם מחלת כליות
- תרופות להורדת לחץ דם
- תרופות להורדת רמות האשלגן
- תרופות להורדת רמות הפוספט
- תרופות להפחתת בחילות והקאות
- תרופות להפחתת כאב
הטיפול במחלת כליות בחתולים הוא לכל החיים. חשוב לעקוב אחר החתול שלך באופן קבוע אצל הוטרינר כדי לוודא שהטיפול עובד ולשנות את הטיפול במידת הצורך.
מחלת כליות בחתולים היא מחלה קשה, אך עם טיפול נכון, החתול שלך יכול לחיות חיים ארוכים ובריאים.
לחתולי הרחוב אין את הפריוויליגיה להיות מאובחנים במחלת כליות בזמן. גם אין מי שידאג להם לאוכל מיוחד או לתרופות מאזנות מינרלים.
כשחתול רחוב מגיע אלינו למרפאה ,במצב קשה בד"כ רזה מאוד, מיובש לגמרי ואפאטי ולאחר שנבדוק ונאבחן שהוא סובל מכשל כליות,הדבר היחידי שניתן לעשות בשלב זה זה לגאול אותו מיסוריו בהמתת חסד 🙁
8.אבצס:
אבצס אצל חתולים הוא התהוות כיס ובו הצטברות של מוגלה בתוך רקמת הגוף. מוגלה היא נוזל דביק צהוב-ירוק המכיל חיידקים מתים, תאי דם לבנים וחומרים מזוהמים אחרים. אבצסים יכולים להתפתח בכל מקום בגוף החתול, אך הם נפוצים במיוחד באזורים שבהם יש פציעה או פגיעה בעור, כגון בפה, ליד האוזניים, בעור או מתחת לעור.
קיימים מספר גורמים שיכולים להוביל להתפתחות אבצס אצל חתולים, כולל:
- פציעה או פגיעה בעור
- עקיצות חרקים
- גירודים חוזרים ונשנים
- זיהומים חיידקיים
- מחלות ויראליות
- מחלות אוטואימוניות
חתולי הרחוב מאוד סובלים מאבצסים מכיוון שחשופים יותר לפציעות,נשיכות זיהומים וטפילים.
נשיכות ברוב המקרים יגרמו לאבצס ואנחנו נתקלים בהם הרבה מאוד בעבודתנו היומיומית עם חתולי הרחוב.
הסימנים והתסמינים של אבצס אצל חתולים יכולים להשתנות בהתאם למיקום האבצס, לגודלו ולסוג הזיהום. עם זאת, חלק מהסימנים והתסמינים הנפוצים כוללים:
- נפיחות באזור הנגוע
- אדמומיות באזור הנגוע
- חום באזור הנגוע
- כאב באזור הנגוע
- הפרשות צהובות-ירוקות מהאזור הנגוע
- ירידה בתיאבון
- עייפות
- הקאות
- שלשולים
בהופעה אחד מהסימנים הנ"ל חשוב לקחת את החתול לווטרינר בהקדם האפשרי.
הטיפול באבצס אצל חתולים בדרך כלל כולל מתן אנטיביוטיקה, תרופות נוגדות כאב ותרופות נוגדות דלקת. במקרים מסוימים, הווטרינר עשוי גם לבצע ניתוחון לניקוי וניקוז האבצס.
עם הטיפול הנכון, אבצסים אצל חתולים בדרך כלל מחלימים ללא בעיות. עם זאת, אם האבצס לא מטופל, הוא עלול להתפוצץ, מה שעלול לגרום לנזק חמור לעור וזיהום נוסף. אבצסים גדולים עלולים לגרום לסיבוכים אחרים, כגון פגיעה ברקמות פגיעה בכליות או גרימת לחץ על איברים אחרים סמוכים.
ישנם מספר דברים שאפשר לעשות כדי למנוע התפתחות אבצסים אצל חתולים, כולל:
- חיסון החתול שלך נגד מחלות מידבקות
- טיפול מניעתי נגד קרציות ופרעושים-הטיפול המומלץ הוא אמפולה של ברבקטו
- שמירה על חתול שלך נקי
- טיפול מניעתי נגד קרדית האוזן -הטיפול המומלץ הוא אמפולה של ברבקטו
9.טפילי אוזניים:
קרדיות אוזניים אצל חתולים הן בעיה נפוצה. הן גורמות לגירוי, דלקות ואפילו לחירשות. קרדיות אוזניים הן חרקים קטנים שחיים באוזני החתול. הן ניזונות מדם החתול וגורמות לגירוי משמעותי. קרדיות אוזניים יכולות גם להדביק חתולים אחרים.
הסימנים של קרדיות אוזניים אצל חתולים כוללים:
- גירוד באוזניים
- דלקת באוזניים
- הפרשות חומות או שחורות מהאוזניים
- ריח רע מהאוזניים
- חירשות או פגיעה בשמיעה
- דלקת אוזניים
האבחון הוא פשוט,מספיק מבט חטוף באוזן ומשטח הפרשת האוזן במיקרוסקופ.
הטיפול בקרדיות אוזניים אצל חתולים כולל בדרך כלל שימוש בתרופות אנטי-פרזיטיות למשל ברבקטו, שיעיל גם במניעה של תולעי מעיים, פרעושים וקרציות .בזיהומים המשניים שעלולים להיגרם מהקרדיות מטפלים בד"כ בטיפות אוזניים, משחת אוזניים או כדורים.
כדי למנוע קרדיות אוזניים אצל חתולים, חשוב:
- לשמור על האוזניים של החתול נקיות ויבשות
- להימנע מלהביאם במגע עם חתולים אחרים שעשויים להיות חולים
- להשתמש בתכשירים אנטי-פרזיטיים לחתולים
אם אתה מחזיק מספר חתולים, חשוב לטפל בכל החתולים בו זמנית כדי למנוע את התפשטות הזיהום.
10.פציעות ונזקי גוף:
הנה כמה מהפציעות השכיחות ביותר אצל חתולי רחוב:
- פציעות כתוצאה מפגיעת מכונית
- פציעות כתוצאה מנשיכות חתולים-או חיות אחרות
- פציעות כתוצאה מחשיפה לרעלים
- פציעות עצמיות כתוצאה ממחלות-למשל גרד עז עקב טפילי אוזניים,או אלרגיה לפרעושים
- פציעות כתוצאה ממחסור תזונתי
- פציעות זנב-אשר לרוב יצריכו את קטיעתו
11.פרעושים וקרציות:
פרעושים וקרציות יכולים להעביר מספר מחלות לחתולים, כולל:
- אנמיה – פרעושים יכולים להרוג חתולים על ידי איבוד כמות גדולה של דם.
- אלרגיה – חלק מהחתולים אלרגיים לעקיצת פרעושים, מה שעלול לגרום להם לגרד, להתקרחות ולהתפתחות דלקת בעור.
- מחלת שריטת החתול – זוהי מחלה חיידקית שיכולה להתפשט מחתול לאדם. התסמינים כוללים חום, פריחה ואודם באתר הנשיכה.
- טפילים בדם – פרעושים וקרציות יכולים לשאת טפילים בדם, כגון תולעי לב ו-HemoBartonella.
- תולעי מעיים– בחתולים יכולות להיגרם על ידי פרעושים.כאשר חתול בזמן הניקוי וליקוק בולע פרעוש אשר נושא עליו ביצי תולעים וכך יחדרו אל גופו של החתול. התולעים בוקעות מהביצים במעיים של החתול, ומתחילות לגדול ולהתרבות. תולעי מעיים יכולות לגרום לחתול מספר בעיות רפואיות, כולל:
- שלשולים
- הקאות
- חוסר תיאבון
- עייפות
- ירידה במשקל
- פריחה בעור
כדי לטפל בתולעי מעיים מומלץ לתת זריקת או כדור תילוע ובמקביל לטפל בפרעושים, כדי למנוע מהתולעים לחזור בשנית.
ניתן לרכוש חבילת חיסונים ובה תילוע+ברבקטו+חיסון מרובע.
חשוב מאוד לטפל בחתול מפני פרעושים וקרציות באופן קבוע כדי למנוע מהם להידבק במחלות אלו. ישנם מספר מוצרים שונים הזמינים כולל תרסיסים, ג'לים וטבליות. חשוב להתייעץ עם וטרינר כדי לבחור את המוצר המתאים ביותר,אנחנו ברסקיו מאוד ממליצים על אמפולה של ברבקטו אשר עוזרת במניעה של פרעושים,קרציות וקרדיות אוזניים,וגם על ברודליין שמונע פרעושים,קרציות ותולעים